Sandbox-insulin-shelly: Difference between revisions
Shelly Livne (talk | contribs) No edit summary |
Shelly Livne (talk | contribs) No edit summary |
||
(One intermediate revision by the same user not shown) | |||
Line 1: | Line 1: | ||
<StructureSection load='' size='500' side='right' scene='User:Whitney_Stoppel/sandbox1/Human_insulin2/1' caption='Human insulin chain A (grey) and chain B (green), [[3i40]]'> | <StructureSection load='' size='500' side='right' scene='User:Whitney_Stoppel/sandbox1/Human_insulin2/1' caption='Human insulin chain A (grey) and chain B (green), [[3i40]]'> | ||
[[Image:InsulinHexamer.jpg|200px|left]] | [[Image:InsulinHexamer.jpg|200px|left]] | ||
<p align="right"><span dir="rtl"> | |||
איסולין הוא הורמון המפקח על המטבוליזם של פחמימות ומאגרי הסוכר בגוף האדם. הגוף מסוגל לחוש את ריכוז הסוכר בדם ומגיב בהפרשת איסולין | |||
המיוצר בתאי בטא שבלבלב. | המיוצר בתאי בטא שבלבלב. | ||
סינטזה של אינסולין הומני בחיידק | <br> | ||
סינטזה של אינסולין הומני בחיידק אי-קולי | |||
משמש לייצור אינסולין לצורך טיפול בסוכרת שלב 1. | |||
איסולין מורכב משני פפטידים שונים זה מזה בהרכב חומצות האמינו שלהם. | <br> | ||
. | פרואינסולין מעובד בעזרת מספר פרוטאזות במערכת הגולג'י וממנו נוצר האינסולין, הקצר ב-35 חומצות אמינו מהפרואינסולין. | ||
שתי השרשרות קשורות | <br> | ||
איסולין מורכב משני פפטידים שונים זה מזה בהרכב חומצות האמינו שלהם. | |||
<scene name='34/347648/Chain_a/1'>שרשרת A</scene> | |||
מורכבת מ-21 חומצות אמינו | |||
ו<scene name='34/347648/Chain_b/1'>שרשרת B</scene> | |||
מורכבת מ-30 חומצות אמינו. | |||
שתי השרשרות מכילות | |||
<scene name='34/347648/Secondary_structures/1'>סלילי אלפא</scene> | |||
ואין בהן כלל משטחי בטא. | |||
שתי השרשרות קשורות | |||
<scene name='34/347648/Disulfide_bonds/1'>ב-3 קשרי דיסולפיד</scene> | |||
הנראים בצהוב <scene name='34/347648/Chain_a/1'>במודל זה</scene>. | |||
<br> | |||
המונומר של אינסולין הוא ההורמון הפעיל. בצורתו זו הוא נקשר אל הרצפטור לאינסולין הנמצא בתאי שומן או השריר בגוף, וע"י כך מסמן לרצפטור | |||
לקשור גלוקוז, או סוכר, מהדם ולשמור אותו בתא. | לקשור גלוקוז, או סוכר, מהדם ולשמור אותו בתא. | ||
<br> | |||
אינסולין מסוגל להתקשר לעצמו וליצור <scene name='User:Whitney_Stoppel/sandbox1/Insulin_dimer/2'>דימר</scene> ע"י יצירת קשרי מימן בין הקצוות של שרשרות | |||
B. | |||
<scene name='User:Whitney_Stoppel/sandbox1/Insulin_dimer/2'>קשרי מימן אלה</scene> נראים במודל בצבע לבן. | <scene name='User:Whitney_Stoppel/sandbox1/Insulin_dimer/2'>קשרי מימן אלה</scene> נראים במודל בצבע לבן. | ||
<br> | |||
בנוסף לכך, 3 דימרים כאלה, בנוכחות יוני אבץ, יכולים להיקשר יחד ליצירת | בנוסף לכך, 3 דימרים כאלה, בנוכחות יוני אבץ, יכולים להיקשר יחד ליצירת | ||
<scene name='User:Whitney_Stoppel/sandbox1/Insulin_hexamer/4'>הקסמר</scene>. | <scene name='User:Whitney_Stoppel/sandbox1/Insulin_hexamer/4'>הקסמר</scene> | ||
כתוצאה מאינטראקציות הידרופוביות שבין הדימרים. | |||
ב<scene name='User:Whitney_Stoppel/sandbox1/Insulin_ph7/2'>במודל זה</scene> | |||
ניתן לראות את האיזורים ההידרופוביים (באפור) והפולריים (בסגול) | |||
ב-pH=7. | |||
<br> | |||
מאמינים שאינטראקציות הידרופוביות בין שרשרות B הן אלו הגורמות לאינסולין לעשות אגרגטים העלולים לגרום לבעיות בייצור ואגירה של אינסולין בייצור של תרופות. | |||
<br> | |||
אינסולין נאגר בגוף בצורת ההקסמר. | אינסולין נאגר בגוף בצורת ההקסמר. | ||
<br> | |||
למידע נוסף ראו: | |||
[[Insulin Structure & Function]]. | |||
</StructureSection> For additional details see<br /> | </StructureSection> For additional details see<br /> |