Prolactin (Hebrew): Difference between revisions
Moran Farber (talk | contribs) No edit summary |
Shany Doron (talk | contribs) No edit summary |
||
| (19 intermediate revisions by 3 users not shown) | |||
| Line 1: | Line 1: | ||
__NOTOC__ | __NOTOC__ | ||
<Structure load='3NPZ' size='350' frame='true' align='left' caption=' | |||
==<center>''' | <Structure load='3NPZ' size='350' frame='true' align='left' caption='[[3npz]] הורמון הפרולקטין והקולטן שלו' scene='58/586574/Prolactin_opening/1' /> | ||
==<center>''' פרולקטין '''</center> == | |||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
<br> | <br> | ||
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע | ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע [http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do?structureId=3NPZ PDB]. | ||
<br> | <br> | ||
<br> | <br> | ||
| Line 11: | Line 14: | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
<scene name='58/586574/Prolactin_chain/1'>הורמון הפרולקטין</scene> באדם מורכב מ-199 | <scene name='58/586574/Prolactin_chain/1'>הורמון הפרולקטין</scene> באדם מורכב מ-199 | ||
<scene name='58/586574/Amino_acid/2'>חומצות אמינו</scene>. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של <scene name='58/586574/Display_helix/3'>סלילי אלפא</scene>, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות. | <scene name='58/586574/Amino_acid/2'>חומצות אמינו</scene> כשכל חומצה מוצגת בצבע שונה. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של <scene name='58/586574/Display_helix/3'>סלילי אלפא</scene>, בעוד שהשאר מסודרים בלולאות. | ||
<br> | <br> | ||
<br> | <br> | ||
| Line 20: | Line 23: | ||
<scene name='58/586574/Prolactin_receptor/1'>החוץ תאי</scene> | <scene name='58/586574/Prolactin_receptor/1'>החוץ תאי</scene> | ||
של כל תת-יחידה מורכב מ-220 <scene name='58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2'>חומצות אמינו</scene> | של כל תת-יחידה מורכב מ-220 <scene name='58/586574/Prolactin_receptor_all_aa/2'>חומצות אמינו</scene> | ||
ואליו נקשר הורמון הפרולקטין. חלק זה בנוי <scene name='58/586574/Display_sheet/2'>מיריעות בטא</scene> | ואליו נקשר הורמון הפרולקטין כאשר כל חומצה מוצגת בצבע שונה. חלק זה בנוי <scene name='58/586574/Display_sheet/2'>מיריעות בטא</scene> | ||
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 | כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2 | ||
<scene name='58/586574/Prolactin_receptor_aa/6'>קשרים די סולפידים</scene> | <scene name='58/586574/Prolactin_receptor_aa/6'>קשרים די סולפידים</scene> | ||
החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן. | החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן. | ||
החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא. | |||
<br> | <br> | ||
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את | כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את | ||
| Line 31: | Line 34: | ||
<br> | <br> | ||
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה. | מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה. | ||
<br> | <br> | ||
<br> | <br> | ||
| Line 49: | Line 50: | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה. | רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה. | ||
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה- | אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-Luteinizing Hormon | ||
אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון. | |||
<br> | <br> | ||
<br> | <br> | ||
| Line 64: | Line 66: | ||
===<div style="text-align: right;">בקרה על רמת הפרולקטין</div>=== | ===<div style="text-align: right;">בקרה על רמת הפרולקטין</div>=== | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה- | הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה-Thyrotropin Releasing Hormone מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין. | ||
<br> | <br> | ||
<br> | <br> | ||
| Line 72: | Line 74: | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח. | הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח. | ||
</p> | </p> | ||
<br> | |||
===<div style="text-align: right;">מקורות</div>=== | |||
<p dir='rtl'> | |||
1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו] | 1.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20875426?dopt=Abstract גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו] | ||
<br> | <br> | ||
| Line 87: | Line 86: | ||
3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה] | 3.[http://physrev.physiology.org/cgi/pmidlookup?view=long&pmid=11015620 פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה] | ||
<br> | <br> | ||
4.[ | 4. [[Media:שמות חומצות אמינו.jpg]] | ||
<br> | <br> | ||
5.[ | 5.[https://www.youtube.com/watch?v=ljlXD4zIedk גם גברים יכולים להניק] | ||
<br> | <br> | ||
6.[http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=218127 "נפש ערומה" ספרה של פרופ' עדה למפרט] | |||
</p> | |||
===<div style="text-align: right;">דף עבודה לתלמיד</div>=== | |||
<p dir='rtl'> | |||
[http://www.proteopedia.org/wiki/images/4/41/Prolactin_Ex.pdf דף עבודה לתלמיד] | |||
</p> | |||
Latest revision as of 23:30, 15 August 2017
|
פרולקטין פרולקטין
ערך זה מתאר את הורמון הפרולקטין והחלק החוץ תאי של הקולטן שלו. מידע נוסף על חלבונים אלה ניתן למצוא ברשומות שבמאגר המידע PDB.
מבנה הפרולקטיןמבנה הפרולקטין
באדם מורכב מ-199
כשכל חומצה מוצגת בצבע שונה. מולקולת הפרולקטין מכילה 3 קשרים די-סולפידים המאפשרים את הקיפול הנכון של ההורמון ויצירת המבנה השניוני. מחקרים אודות המבנה השניוני של פרולקטין הראו שחצי מחומצות האמינו מאורגנות ב-4 מבנים של , בעוד שהשאר מסודרים בלולאות.
מבנה הקולטןמבנה הקולטן
קולטן הפרולקטין בנוי משני תת-יחידות זהות, כאשר כל תת-יחידה היא חלבון אשר חוצה את ממברנת התא פעם אחת. החלק
של כל תת-יחידה מורכב מ-220
ואליו נקשר הורמון הפרולקטין כאשר כל חומצה מוצגת בצבע שונה. חלק זה בנוי
כשבכל תת-יחידה ניתן למצוא 2
החשובים לשמירה על מבנה ותפקוד תקין של הקולטן.
החלק של הקולטן החוצה את ממברנת התא הוא בעל 24 חומצות אמינו שתפקידן בשפעול הקולטן אינו ידוע. לעומת זאת, תפקיד הקטע התוך תאי הוא חיוני לצורך המשך העברת האות בתא.
כאשר הורמון הפרולקטין נקשר לתת-יחידה אחת של הקולטן, נוצר קשר עם תת-יחידה נוספת והמבנה שנוצר מאפשר את
העברת האות בתא.
מלבד הפרולקטין גם הורמון גדילה יכול להקשר לקולטן היות ויש דמיון רב ברצף חומצות האמינו בין קולטן הפרולקטין וקולטן הורמון הגדילה.
תפקיד הפרולקטיןתפקיד הפרולקטין
הפרולקטין, הידוע גם בשם luteotropin , הוא חלבון אשר ידוע בעיקר ביכולתו לגרום לנקבות ממחלקת היונקים ליצור חלב. אולם יש לו השפעה על מספר גדול של פונקציות . הפרולקטין מופרש מבלוטת יותרת המוח כתגובה לאכילה, הזדווגות, טיפול באסטרוגן , ביוץ והנקה וגם מרירית הרחם של נשים הרות, ועל כן נמצא במי השפיר. הפרולקטין מעורב גם במטבוליזם, ויסות מערכת החיסונית והתפתחות הלבלב.
ההורמון פרולקטין מופרש בגלים במהלך היממה כאשר עוצמת הגל קשורה לשעת היום; גלים גבוהים במיוחד נצפו תוך כדי שינה ובמיוחד בזמן שינה עמוקה. כמו כן ניתן לצפות בהפרשה מוגברת של פרולקטין במצבי לחץ, במאמץ גופני מוגבר, בהרדמה כללית או בניתוח. ככלל רמות הפרולקטין נמוכות יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר במהלך השבועיים שקודמים למחזור הווסת.
פרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריוןפרולקטין בנשים הרות ולאחר ההריון
רמת הפרולקטין בדם של נשים הרות עולה מתחילת ההיריון ויכולה להגיע עד פי 10 מהרמה שלפני ההיריון. לאחר הלידה רמת הפרולקטין בדם יורדת, אבל בכל הנקה קיימת עלייה משמעותית ברמת ההורמון עד כדי פי 8 מרמתו הבסיסית, עם חזרה לרמה הבסיסית 3-2 שעות מתום ההנקה.
אצל נשים מיניקות, רמת פרולקטין גבוהה בדם יכולה למנוע התפתחות זקיקים בשחלות, ולמנוע על ידי כך הריון נוסף. כמו כן עודף הפרשה של פרולקטין אצל נשים משפיע על התהליכים התקינים הקשורים לביוץ, והוא יכול להיות סיבה לאי-פוריות. ההשפעה השלילית יכולה להתבטא כהפרעה בהפרשתו התקינה של הורמון ה-Luteinizing Hormon
אשר באחריותו לגרום לביוץ של הזקיק הבשל בשחלה, וכן בהפחתה בייצור של הורמוני שחלה כגון אסטרוגן ופרוגסטרון.
פרולקטין בגבריםפרולקטין בגברים
בגברים, לפרולקטין השפעה חשובה על שמירת רמתו התקינה של הורמון הטסטוסטרון אשר מהווה הורמון מפתח לתפקוד המיני של הגבר ולייצור הזרע. לכן גברים עם רמת פרולקטין גבוהה בדם לוקים לעיתים בירידה בחשק המיני עד כדי קשיים בזקפה.
בקרה על רמת הפרולקטיןבקרה על רמת הפרולקטין
הפרשת הפרולקטין מבלוטת יתרת המוח מבוקרת על ידי גורמים רבים, אבל העיקרי שבהם הוא הורמון הדופמין (Dopamine) אשר מופרש מאזור מוגדר במוח. תפקידו לדכא את הפרשת ההורמון ולשמור על רמתו התקינה. במצבים מסוימים, כגון תת-תפקוד של בלוטת התריס, קיימת הפרשה מוגברת של הורמון ה-Thyrotropin Releasing Hormone מהמוח, אשר מגביר באופן משמעותי את הפרשת הפרולקטין, גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם. ובכך משבש תהליכים שבהם הפרולקטין מעורב. יש צורך על כן בטיפול בבלוטת התריס, כדי לאזן את רמות הפרולקטין.
טיפולים ותרופותטיפולים ותרופות
הגורמים השכיחים לרמת פרולקטין גבוהה בדם הם גידולים שפירים מפרישי פרולקטין ותרופות מסוימות. הפרשה מוגברת זו תיפסק בעקבות דיכוי הפרולקטין על ידי תרופות נגזרות של ברומוקריפטין או בהפסקת נטילת התרופה שהגבירה את הפרשת הפרולקטין. גידולים המפרישים פרולקטין ניתנים לטיפול גם בתרופות ברוב המקרים, ללא צורך בניתוח.
מקורותמקורות
1.גיבוש הפרולקטין והקולטן שלו
2. <http://www.infomed.co.il/disease-314//>
3.פרולקטין: מבנה, תפקיד, ובקרה
4. Media:שמות חומצות אמינו.jpg
5.גם גברים יכולים להניק
6."נפש ערומה" ספרה של פרופ' עדה למפרט
