Pyruvate Dehydrogenase (Hebrew): Difference between revisions
Dror Botzer (talk | contribs) No edit summary |
Michal Harel (talk | contribs) No edit summary |
||
| (20 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 1: | Line 1: | ||
<Structure load='1NI4' size=' | <Structure load='1NI4' size='350' frame='true' align='left' caption='[[1ni4]]' scene='' /> | ||
==<center>''' פירובט דהידרוגנאז'''</center>== | ==<center>''' פירובט דהידרוגנאז'''</center>== | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
האזים פירובט דהידרוגנז הוא אנזים מפתח חשוב ביותר בהפיכת הפחמימות (גלוקוז) לאנרגיה זמינה לתא כלומר ל-ATP . במילים אחרות כל [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%96 גלוקוז] | האזים פירובט דהידרוגנז הוא אנזים מפתח חשוב ביותר בהפיכת הפחמימות (גלוקוז) לאנרגיה זמינה לתא כלומר ל-ATP . במילים אחרות כל [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%96 גלוקוז] | ||
שמתחמצן, עובר דרך האנזים פירובט דהידרוגנאז. בקרה על פעילות אנזים זה מאפשרת בקרה בניצולת וויסות הגלוקוז בגוף החי. לפעילות אנזים זה דרוש ויטמין [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_B1 B1 ] | שמתחמצן, עובר דרך האנזים פירובט דהידרוגנאז. בקרה על פעילות אנזים זה מאפשרת בקרה בניצולת וויסות הגלוקוז בגוף החי. לפעילות אנזים זה דרוש ויטמין [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F_B1 B1 ] | ||
| Line 16: | Line 15: | ||
היוצרות ארבע שרשרות חלבוניות . | היוצרות ארבע שרשרות חלבוניות . | ||
<scene name='Pyruvate_Dehydrogenase_(Hebrew)/Alphabeta/1'>שתי שרשרות אלפא ושתי שרשות ביתא</scene> | <scene name='Pyruvate_Dehydrogenase_(Hebrew)/Alphabeta/1'>שתי שרשרות אלפא ושתי שרשות ביתא</scene> | ||
אורך שרשרות האלפא הוא | אורך שרשרות האלפא הוא 365 חומצות אמינו כל אחת. | ||
אורך שרשרות הביתא הוא: 341 ח' אמינו כל אחת | אורך שרשרות הביתא הוא: 341 ח' אמינו כל אחת | ||
על מנת לצפות בחומצות האמיניות המרכיבות את החלבון לחץ | על מנת לצפות בחומצות האמיניות המרכיבות את החלבון לחץ | ||
| Line 23: | Line 22: | ||
<scene name='Pyruvate_Dehydrogenase_(Hebrew)/Kandmg/1'>יונים</scene> | <scene name='Pyruvate_Dehydrogenase_(Hebrew)/Kandmg/1'>יונים</scene> | ||
(שני יוני אשלגן (מוצג בכחול) ושני יוני מגנזיום (מוצג בשחור | |||
מהנתונים ברור שהאנזים פירובט דהידרוגנאז הינו אנזים (חלבון) גדול ומורכב. | |||
מהנתונים ברור שהאנזים פירובט דהידרוגנאז הינו אנזים (חלבון) גדול ומורכב. | |||
</p> | </p> | ||
| Line 31: | Line 29: | ||
==<center>''' פעילות האנזים פירובט דהידרוגנאז '''</center>== | ==<center>''' פעילות האנזים פירובט דהידרוגנאז '''</center>== | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
הוא בעצם תצמיד של 3 אנזימים המאורגנים יחד כך שתוצר של אחד מהם הוא סובסטרט של האחר, כידוע מהירותה של ריאקציה אנזימתית נקבעת על ידי ההסתברות לפגישה בין האנזים והסובסטרט ארגונם של האנזימים הללו כתצמיד, זה ליד זה, מגביר את ההסתברות שתוצרים המתקבלים על ידי אנזים אחד יימצאו הסמוך לאנזים אחר. המבנה שאתם רואים הוא בעצם האנזים E1 בתצמיד וגם הוא נקרא פירובט דהדרוגנאז, (כל התצמיד נקרא על שמו | האנזים הוא בעצם תצמיד של 3 אנזימים המאורגנים יחד כך שתוצר של אחד מהם הוא סובסטרט של האחר, כידוע מהירותה של ריאקציה אנזימתית נקבעת על ידי ההסתברות לפגישה בין האנזים והסובסטרט ארגונם של האנזימים הללו כתצמיד, זה ליד זה, מגביר את ההסתברות שתוצרים המתקבלים על ידי אנזים אחד יימצאו הסמוך לאנזים אחר. המבנה שאתם רואים הוא בעצם האנזים E1 בתצמיד וגם הוא נקרא פירובט דהדרוגנאז, (כל התצמיד נקרא על שמו) | ||
כדי להבין את חשיבותו התפקודית של האנזים פירובט דהידרוגנז נזכיר בקצרה את מה שקורה בתהליך [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%AA הנשימה התאית] | כדי להבין את חשיבותו התפקודית של האנזים פירובט דהידרוגנז נזכיר בקצרה את מה שקורה בתהליך [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%AA הנשימה התאית] | ||
| Line 55: | Line 52: | ||
כאמור כל גלוקוז שמתפרק בנשימה התאית לפחמן דו חמצני ומים "עובר" שלב שבו האנזים פירובט דהידרוגנאז "מטפל" בו. השלב הזה הוא בכניסה למיטוכונדריה, שם מתבצעת פעילות חד כיוונית בלתי הפיכה שמימנה אין יכולת לתאי הגוף "להחזיר" אחורה את הגלגל ולייצר גלוקוז מפירובט או חומצת חלב או כל גורם אחר. לפיכך כל פירובט שהאנזים פירובט דהידרוגנאז מפרק אותו "גורלו" נגזר לא להיות יותר גלוקוז. | כאמור כל גלוקוז שמתפרק בנשימה התאית לפחמן דו חמצני ומים "עובר" שלב שבו האנזים פירובט דהידרוגנאז "מטפל" בו. השלב הזה הוא בכניסה למיטוכונדריה, שם מתבצעת פעילות חד כיוונית בלתי הפיכה שמימנה אין יכולת לתאי הגוף "להחזיר" אחורה את הגלגל ולייצר גלוקוז מפירובט או חומצת חלב או כל גורם אחר. לפיכך כל פירובט שהאנזים פירובט דהידרוגנאז מפרק אותו "גורלו" נגזר לא להיות יותר גלוקוז. | ||
במצבי רעב או חסר של גלוקוז יש חשיבות עצומה שתאי הגוף "ישמרו" את הגלוקוז לתאי עצב. ולכן צריך לעצור ולנטרל את פעילותו של האנזים פירובט דהידרוגנאז בתאי הגוף. אך לאפשר את פעילותו בתאי עצב והדבר הכן כך קורה, כפי שמוצג מהנתונים בטבלה הבאה: | במצבי רעב או חסר של גלוקוז יש חשיבות עצומה שתאי הגוף "ישמרו" את הגלוקוז לתאי עצב. ולכן צריך לעצור ולנטרל את פעילותו של האנזים פירובט דהידרוגנאז בתאי הגוף. אך לאפשר את פעילותו בתאי עצב והדבר הכן כך קורה, כפי שמוצג מהנתונים בטבלה הבאה: | ||
</p> | |||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
אחוז פירובט דהידרוגנאז הפעיל ממקורות שונים, של אדם שבע ואדם צם | '''אחוז פירובט דהידרוגנאז הפעיל ממקורות שונים, של אדם שבע ואדם צם''' | ||
</p> | </p> | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
<table border="1"> | <table align='right' border="1"> | ||
<tr> | |||
<th>צום</th> | |||
<th>שובע</th> | |||
<th>מקור האנזים</th> | |||
</tr> | |||
<tr> | |||
<td>14</td> | |||
<td>57</td> | |||
<td>לב</td> | |||
</tr> | |||
<tr> | |||
<td>14</td> | |||
<td>75</td> | |||
<td>כליות</td> | |||
</tr> | |||
<tr> | <tr> | ||
< | <td>75</td> | ||
< | <td>75</td> | ||
<td>מוח</td> | |||
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td> | <td>10</td> | ||
<td> | <td>20</td> | ||
<td>כבד</td> | |||
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td> | <td>7</td> | ||
<td> | <td>20</td> | ||
<td>רקמת שומן</td> | |||
</tr> | </tr> | ||
</table> | </table> | ||
</p> | |||
<p></p><p></p><p></p><p></p><p></p><p></p> | |||
<p dir='rtl'> | |||
</p> | </p> | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
פעילות האנזים פירובט דהידרוגנאז קובעת גם את קצב ניצולת הגלוקוז ולכן היא גם קצב פעילותו מבוקר ע"י "המצב" האנרגטי של התא כאשר תא במצב אנרגטי ירוד (רמת ADP גבוה) פעילות האנזים מזורזת, ואילו תא במצב אנרגטי טוב (רמת ATP גבוה) קצב פעילות האנזים יורד מאוד. | פעילות האנזים פירובט דהידרוגנאז קובעת גם את קצב ניצולת הגלוקוז ולכן היא גם קצב פעילותו מבוקר ע"י "המצב" האנרגטי של התא כאשר תא במצב אנרגטי ירוד (רמת ADP גבוה) פעילות האנזים מזורזת, ואילו תא במצב אנרגטי טוב (רמת ATP גבוה) קצב פעילות האנזים יורד מאוד. | ||
</p> | </p> | ||