G6PD (Hebrew): Difference between revisions

No edit summary
Michal Harel (talk | contribs)
No edit summary
 
(47 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 1: Line 1:
==<center>'''(G6PD) גלוקוז 6 פוספט דהידרוגינאז'''</center>==
__NOTOC__


<!--  -->==<center>'''(G6PD) גלוקוז 6 פוספט דהידרוגינאז'''</center>==


<applet load='1qki' size='400' frame='true' align='left' caption='G6PD' scene='G6PD_(Hebrew)/Monomer0/1' />
 
<applet load='1qki' size='400' frame='true' side='left' caption='G6PD [[1qki]]' scene='G6PD_(Hebrew)/Monomer0/1' />


<p dir='rtl'>
<p dir='rtl'>
גלוקוז 6 פוספט דהידרוגינאז (G6PD)
גלוקוז 6 פוספט דהידרוגינאז (G6PD)
  הוא אנזים[http://www.infomed.co.il/glossary/g_337.htm] הנמצא בציטופלזמה של
  הוא [http://www.infomed.co.il/glossary/g_337.htm אנזים] הנמצא [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13820 בציטופלזמה
כל תאי הגוף ותפקידו להגן מפני נזקי חימצון [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8]
כל תאי הגוף ותפקידו להגן מפני[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8 ניזקי חימצון] הנגרמים בחילוף החומרים. האנזים פועל   
הנגרמים בחילוף החומרים. האנזים פועל   
במסלול [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%96_%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%98 הפנטוז פוספט ],מסלול מטבולי שהוא  
במסלול הפנטוז פוספט[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%96_%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%98],מסלול מטבולי שהוא  
חלק מתהליך הפקת הסוכרים בתא.
חלק מתהליך הפקת הסוכרים בתא.
מבחינה אבולוציונית[http://www.ebi.ac.uk/Tools/es/cgi-bin/clustalw2/result.cgi?tool=clustalw2&jobid=clustalw2-20100626-0943486699&poll=yes] זהו אנזים קדום מאוד הנמצא בכל האורגניזמים מפרוקריוטים דרך צמחים ועד ליונקים.
  מבחינה אבולוציונית זהו אנזים קדום מאוד הנמצא בכל האורגניזמים מחיידקים דרך צמחים ועד ליונקים. חסר או בעיית תפקוד של אנזים זה הינו הבעיה האינזימטית המורשת הנפוצה ביותר בעולם
חסר או בעיית תפקוד של אנזים זה הינו הבעיה האינזימטית המורשת הנפוצה ביותר בעולם
ולוקים בה מעל 400 מיליון איש.   
ולוקים בה מעל 400 מיליון איש.   
</p>
</p>
Line 21: Line 21:
<scene name='G6PD_(Hebrew)/Monomeramino/1'>חומצות אמיניות</scene>
<scene name='G6PD_(Hebrew)/Monomeramino/1'>חומצות אמיניות</scene>
במשקל של 59.2 KD
במשקל של 59.2 KD
המהווה את המבנה הראשוני  [http://www.pdb.org/pdb/explore/remediatedChain.do?structureId=1QKI&params.annotationsStr=dssp,scop&chainId=A]של החלבון.
המהווה את [http://www.pdb.org/pdb/explore/remediatedChain.do?structureId=1QKI&params.annotationsStr=dssp,scop&chainId=A המבנה הראשוני] של החלבון.
  קשרי מימן הנוצרים בין חומצות האמינו יוצרים את  
  קשרי מימן הנוצרים בין חומצות האמינו יוצרים את  
המבנה השניוני  
המבנה השניוני  
Line 34: Line 34:


הפיכתו של האנזים לפעיל (דימר או טטראמר) דורש קישור למולקולות
הפיכתו של האנזים לפעיל (דימר או טטראמר) דורש קישור למולקולות
<scene name='G6PD_(Hebrew)/Tetramernadp/2'>NADP+</scene> (המיוצג בכחול בתמונה)
<scene name='G6PD_(Hebrew)/Tetramernadp/8'>NADP+</scene> (המיוצג בירוק בתמונה)
דרך <scene name='G6PD_(Hebrew)/Tetramernadp/1'>אתרי הקישור</scene>  הנמצאים בארבע עמדות במבנה החלבון (מיוצג בירוק בתמונה).
דרך <scene name='G6PD_(Hebrew)/Tetramernadp/13'>אתרי הקישור</scene>  הנמצאים בארבע עמדות במבנה החלבון (מיוצג בצורת קשרים ואטומים בכחול).


האנזים  
האנזים  
G6PD הפעיל נקשר <scene name='G6PD_(Hebrew)/Monosubstrat/1'>לסובסטרט</scene> שלו גלוקוז 6 פוספט בשתי עמדות הנמצאות בחלקו הפנימי של החלבון (מיוצג באדום בתמונה).   
הפעיל G6PD נקשר לסובסטרט שלו גלוקוז 6 פוספט  <scene name='G6PD_(Hebrew)/Monosubstrat/5'>בשתי עמדות</scene> הנמצאות בחלקו הפנימי של החלבון (מיוצג באדום בתמונה).   
עמדות קשירת הסובסטרט נמצאות בחלקים <scene name='G6PD_(Hebrew)/Monosubstrat/2'>השמורים אבולוציונית</scene>  במבנה החלבון מה שמעיד על חשיבות העמדות (מידת השימור מאופיינת בצבעים וככול שהצבע יותר סגול מידת השימור גבוהה יותר).
עמדות קשירת הסובסטרט נמצאות בחלקים <scene name='G6PD_(Hebrew)/Monosubstrat/6'>השמורים אבולוציונית</scene>  במבנה החלבון מה שמעיד על חשיבות העמדות (מידת השימור מאופיינת בצבעים וככול שהצבע יותר סגול מידת השימור גבוהה יותר).ניתן לראות ש<scene name='G6PD_(Hebrew)/Monosubstrat/7'>עמדות האתר </scene> הפעיל צבועות בסגול ולכן שמורות מאוד.
 
התהליך האנזימתי שמבצע G6PD מסוכם במשוואה הבאה:
D-glucose 6-phosphate + NADP+ = D-1,5-lactone 6-phosphate + NADPH.
</p>
</p>


Line 46: Line 47:


<p dir='rtl'>
<p dir='rtl'>
g6pd הוא כאמור, האנזים הראשון במסלול ה"פנטוז פוספט". במסלול זה יש תהליך ביוכימי המתבצע בכל התאים בגוף ותפקידו לייצר את המולקולה NADPH [http://he.wikipedia.org/wiki/NADPH]
G6PD הוא כאמור, האנזים הראשון במסלול ה"פנטוז פוספט". במסלול זה יש תהליך ביוכימי המתבצע בכל התאים בגוף ותפקידו לייצר את המולקולה [http://he.wikipedia.org/wiki/NADPH NADPH]  
התהליך משמש כחלק מהפקת האנרגיה מסוכרים, אך חשוב גם ליכולתו של התא למנוע נזק מחומרים מחמצנים.
התהליך משמש כחלק מהפקת האנרגיה מסוכרים, אך חשוב גם ליכולתו של התא למנוע נזק מחומרים מחמצנים.
תאי הדם האדומים [http://www.hayadan.org.il/images/content2/biomed/red_blood_cells.jpg] הם תאים חסרי גרעין ולכן אינם יכולים לייצר חלבונים במהלך חייהם. בתאים אלה במידה ונפגעת פעילותו של  
[http://www.hayadan.org.il/images/content2/biomed/red_blood_cells.jpg תאי הדם האדומים ] הם תאים חסרי גרעין ולכן אינם יכולים לייצר חלבונים במהלך חייהם. במידה ונפגעת פעילותו של  
G6PD  
G6PD בתאים אלה,
או שרמת פעילותו נמוכה מהדרוש,היכולת לייצר את המולקולה NADPH  
או שרמת פעילותו נמוכה מהדרוש, היכולת לייצר את המולקולה NADPH  
נפגעת בצורה חמורה, ולכן נפגעת יכולתו של תא הדם האדום להתמודד עם נזקי חימצון ועלולה להיווצר פגיעה בקרום התא.[http://bristol34.tripod.com/html-pages/krum.html]
נפגעת בצורה חמורה, ולכן נפגעת יכולתו של תא הדם האדום להתמודד עם נזקי חימצון ועלולה להיווצר פגיעה [http://bristol34.tripod.com/html-pages/krum.html בקרום התא].
כאשר הפגיעה בקרום התא משמעותית - קורס קרום התא ותכולת התא נשפכת, חלקה או כולה אל מחזור הדם. תופעה זו מכונה "אנמיה המוליטית" או "המוליזה"[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94] . היווצרות הנזק לתאי הדם האדומים תלויה במידת החשיפה לחומרים מחמצנים בהם מזונות שונים או תרופות.  
כאשר הפגיעה בקרום התא משמעותית - קורס קרום התא ותכולת התא נשפכת, חלקה או כולה אל מחזור הדם. תופעה זו מכונה "אנמיה המוליטית" או [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94 "המוליזה"] . היווצרות הנזק לתאי הדם האדומים תלויה במידת החשיפה לחומרים מחמצנים בהם מזונות שונים או תרופות.  
</p>  
</p>  
   
   
==<center>'''G6PD גנטיקה של'''</center>==
==<center>'''G6PD גנטיקה של'''</center>==
<p dir='rtl'>
<p dir='rtl'>
חוסר באנזים G6PD הוא מחלה תורשתית רצסיבית. הגן לאנזים G6PD נמצא על כרומוזום X כלומר נמצא בתאחיזה ל-X.  
חוסר באנזים G6PD הוא מחלה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA תורשתית רצסיבית ] . הגן לאנזים G6PD נמצא על כרומוזום X כלומר נמצא בתאחיזה ל-X.  
  שינוי בגן הנמצא בתאחיזה ל-X עשוי לבוא לידי ביטוי יותר בגברים כיוון שלהם יש רק כרומוזום X אחד. בנשים יש שני עותקים של כרומוזום X ומספיק עותק אחד תקין לביטוי תקין של הגן. ניתן לראות את דרך ההורשה כשהאם נשאית בתמונה הבאה. לעומת זאת כשהאב נשא תמונת ההורשה תהייה שונה.
  שינוי בגן הנמצא בתאחיזה ל-X עשוי לבוא לידי ביטוי יותר בגברים כיוון שלהם יש רק כרומוזום X אחד. בנשים יש שני עותקים של כרומוזום X ומספיק עותק אחד תקין לביטוי תקין של הגן. ניתן לראות את דרך ההורשה כשהאם נשאית [http://www.favismus.de/bilder/erbkette2!.gif בתמונה הבאה]. לעומת זאת כשהאב נשא [http://www.obfocus.com/images/XlinkRecessiveY.jpg תמונת ההורשה ] תהייה שונה.
.X
חוסר באנזים G6PD אינו מסוכן ואינו גורם נזק אם מקפידים על תזונה מתאימה ולקיחת תרופות באופן מושכל.
חוסר באנזים G6PD אינו מסוכן ואינו גורם נזק אם מקפידים על תזונה מתאימה ולקיחת תרופות באופן מושכל.
מחקרים הראו לאחרונה שלאנשים בעלי חוסר תורשתי באנזים G6PD יש יכולת טובה יותר להתמודד עם מחלת המלריה.
[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3393372,00.html מחקרים] הראו לאחרונה שלאנשים בעלי חוסר תורשתי באנזים G6PD   יש יכולת טובה יותר להתמודד עם מחלת המלריה.  
</p>
==<center>דף עבודה מלווה לתלמיד, דף בנושא השוואת רצפים</center>==
<p dir='rtl'>
[http://www.proteopedia.org/wiki/images/2/20/G6PD_aln.doc  עימוד רצפים]
,
[http://www.proteopedia.org/wiki/images/e/e7/G6PD_ex.doc  דף עבודה לתלמיד]
</p>
</p>

Proteopedia Page Contributors and Editors (what is this?)Proteopedia Page Contributors and Editors (what is this?)

Amir Mitchell, Orna Dahan, Gal Amit, Lilach Shtein, Michal Harel